טעויות שאנחנו עושים עם גורי כלבים

גור כלבים חדש גורם לשמחה והתרגשות, אבל צריך לדעת איך להתייחס אליו ולחנך אותו כמו שצריך, כדי להקנות לו את הכלים לגדול נכון. מאלף הכלבים רועי כץ עם כמה טיפים שחשוב להכיר

האנשה

גור כלבים ישר גורם לנו אסוציאציה של תינוק חמוד וחסר ישע שיש לגונן עליו. כשנראה כי הגור חושש ממשהו או בסכנה, הנטייה היא להרים אותו וללטפו. “האנשה היא טעות והיא מקבעת את הפחדים של הכלב, לדוגמה פחד מרעמים, זיקוקים וכדומה”, מסביר מאלף הכלבים רועי כץ, “הדבר הנכון לעשות כשכלב נלחץ הוא להסיח את דעתו על ידי חטיף או משחק, או להתעלם. בטבע החיות לא רצות בבהלה כשיש רעמים, נכון? גם הכלב לא צריך להיבהל. יש להתייחס לכלב כאל כלב עם רצונות וצרכים של כלב ולא כאל תינוק בן יומו. כשתעשו זאת חייכם וחייו יהיו קלים יותר”. 

היעדר חשיפה

אם פעם רכבתם ברחוב על אופניים ולפתע כלב רדף אחריכם ונבח או לחילופין נמלט מכם בבהלה, כנראה שחינכו אותו לא נכון כשהיה גור. הרצון לגונן על הכלב מפני סכנות אינו מסתיים רק בהאנשה של הגור, אלא גם בסביבה שאנחנו יוצרים לו. “זו שאלה פילוסופית שלעולם יהיה מחלוקת סביבה בין וטרינרים למאלפים”, אומר כץ, “לכלב יש שלב קריטי בתחילת חייו, שבו אפשר לחשוף אותו לעולם בצורה מסודרת ונוחה. אנחנו מוקפים באופניים, קורקינטים, רכבות, מדרגות נעות ועוד דברים שיוצרים תנועה במרחב ואם הכלב לא ייחשף אליהם כגור בצורה חיובית ומוכוונת, הוא יפתח בקלות המון פחדים, שבגיל מאוחר יידרשו זמן וכסף לעבוד עליהם”.
 
אפשר לחשוף את הכלב לסביבה בצורה מושכלת. לדוגמה, לטייל איתו ברחובות נקיים ולא ללכת איתו לגינת הכלבים שבה יש חולות, רצוי לתת לו לשחק עם כלבים של חברים או שכנים אשר מטופלים ומוכרים ולא עם כלבים. “חוסר חשיפה זו טעות מאוד גדולה”, מדגיש כץ, “וטרינרים יחלקו על זה ומנקודת מבטם בצדק, אבל בעל הכלב צריך לעשות את השיקול שלו. מן הסתם מי שגר בקיבוץ בגולן והסיכוי שכלבו ייתקל בחוץ בבעל חיים חולה ומסוכן צריך לחשוף את הגור אחרת לסביבה מאשר מי שגר במרכז תל אביב והכלבים בסביבתו מטופלים”. 

חוסר עקביות 

כלבים אוהבים שפה ברורה, כזאת שאינה משתמעת לשתי פנים והכוונה היא לא רק להוראות של הבעלים אלא גם להתנהגות. כדי שגור הכלבים לא יהיה מבולבל וידע כיצד עליו להתנהג, המסרים כלפיו מבעלי הבית חייבים להיות אחידים. “בין אם מדובר בהתייחסות של כל אחד מבני הבית, ההתנהלות בטיול או ההתנהלות סביב השולחן – חשוב שכל בני הבית יפעלו לפי אותה הדרך”, אומר כץ, “בעלי הגורים צריכים לזכור גם שאם הם עובדים עם מאלף עליהם לבצע את הוראותיו ואם הם מכל סיבה שהיא לא סומכים על המאלף אז יש להחליפו באחר – רק לא לעשות חצי עבודה. עלינו לתאם ציפיות ביחס לגור ולצורך שלשמו הוא הובא. אם מדובר בכלב בית נחמד או כלב שאמור להיות בחצר ולשמור על הבית ההתנהלות כלפיו שונה ועליה בכל מקרה להיות ברורה ואחידה”. 

חוסר הבנה 

גור כלבים, ובמקרה הזה ההשוואה לתינוקות דווקא במקומה, הוא בעל צרכים מסוימים הנובעים מגילו הצעיר. הוא מצמיח שיניים, הוא מלקק כל דבר ועושה המון פעמים ביום צרכים. זאת הדרך שלו לחוות ולתקשר עם העולם שסביבו. “לא להילחם בזה”, ממליץ כץ, “תכינו הרבה מגבונים, התאזרו בהרבה סבלנות ותתעלמו לחלוטין מהפיפי שעשה בבית. אין טעם לכעוס או להעניש, כדאי רק ליצור לגור יותר אופציות לעשות פיפי בחוץ וכך הוא יתאפק עם הזמן כדי לעשותם מחוץ לבית”. אז שמרו על פרופורציות נכונות, תבינו שהגורים לא עושים צרכים בכוונה ותכילו את החודשים הראשונים לחייהם, בדיוק כפי שמכילים תינוק שבוכה בלילה או כזה שמתקשה להיגמל מחיתול. 

פעילות גופנית מאומצת

רבים נוטים לחשוב שכיוון שמדובר בגור כלבים אז הוא נמרץ ורק רוצה להוציא אנרגיה במהלך היום. זאת טעות. גורי כלבים נמצאים בשלב ההתפתחותי שלהם והפעילות הגופנית שלהם חייבת להיות מבוקרת. אסור להתחיל בפעילות גופנית אינטנסיבית בשלב מוקדם מדי. “חשוב להתייחס לגיל הגור, ככל שהוא מתבגר אפשר לצאת איתו לטיולים יותר ארוכים”, אומר כץ, “יש הבדל גדול בין טיול לבין השתוללות חופשית שבמהלכה הגור משחק עם הכלב של השכנים בחצר – כשהגור משתולל הוא עושה מה שהוא רוצה והוא יעצור כשיימאס לו להבדיל מטיול ארוך שבו הכלב לא בוחר מתי לעצור או הוצאת הכלב לריצה כשגילו של הגור לא מספיק מפותח לזה כמו בחודשים הראשונים לחייו מומלץ להתייעץ עם וטרינר ו\או אנשי מקצוע לגבי הפעילות הגופנית שנכונה לכלב לפי גילו של הגור, מבנה הגוף שלו והעצימות שמתאימה לו”.